גילמן נ' פי-קום טכנולוגיות מדויקות בע"מ

החלטה

מאשרת.

ניתנה והודעה היום י' כסלו תשע"א, 17/11/2010 במעמד הנוכחים.

יפעת ביטון אונגר, רשמת

החלטה

כידוע, על פי חוק ההוצל"פ, מניין הימים להגשת התנגדות לביצוע שטר, הינו 20 יום.

בפני מחלוקת בשאלה אם התקופה להגשת ההתנגדות חלפה, אם לאו, כאשר לפי גירסת המשיב, הנסמכת על אישור מסירת האזהרה (נספח ג' לבקשה), האזהרה נמסרה למנהל המבקשת ביום 03.08.2009, ומאידך לפי גירסת המבקשת נודע לה על קיומו של תיק ההוצל"פ רק ביום 18.03.2010.

אין מחלוקת כי ההתנגדות הוגשה ביום 15.04.2010, ולמעשה מבחינת המועדים, ככל ותתקבל גרסת המבקשת, הרי, הוגשה ההתנגדות במועד, בהתחשב בפגרת הפסח שימיה אינם נמנים.

הראיות אשר מציג המשיב בקשר לעניין המועד שבו נמסרה האזהרה ולמצער נודע למבקשת על קיומו של תיק ההוצל"פ הן אישור המסירה הנ"ל שבו נרשם כי ביום 03.08.2009, נמסר הכתב לידי אלכס פלטנוב ובו מופיעה חתימה כלשהי וכן נרשמו לצד השם המילים (בעל עסק), ותצהירו של פקיד גבייה ממשרד ב"כ המשיב, מר יוסי סנדרוסי, שהעיד כי ביום 28.12.2009, הופיע מנהל המבקשת במשרד ב"כ המשיב וציין בפניו את ידיעתו על פתיחת תיק ההוצל"פ.

מנגד, הצהיר מנהל המבקשת, מר פלטונוב, כי לא ידע דבר על תיק ההוצל"פ עד אשר הוטלו עיקולים על חשבון בנק אצל אחד מלקוחות המבקשת.

בעת החקירה הנגדית לא נסתרו באופן כללי גירסאות העדים, אולם מתברר כי העיקולים הוטלו לא על נכסי המבקשת אלא על זכויות של חברה אחרת בבעלות מנהל המבקשת.

לטענת מנהל המבקשת, לא הוטלו עיקולים בכלל על זכויות המבקשת וב"כ המשיב לא טענה אחרת.

בנסיבות אלה מתחדדת השאלה אם הוכח מועד המסירה של האזהרה. לעניין זה סבורני כי הוכחת המסירה לא עלתה יפה, שכן האמור באישור המסירה מוכחש עד כה על ידי המבקשת, מנהל המבקשת המצהיר שהחתימה איננה חתימתו, הגם ששמו מופיע על גבי אישור המסירה (במאמר מוסגר יש להביע תמיהה כיצד גרסה זו עולה עם העובדה שפקיד הדואר ציין את שמו של מנהל המבקשת וכיצד ידע לציינו אם לא פגש בו ולא מסר לידיו את האזהרה). לא הובאה ראייה הנוגדת את טענת מנהל המבקשת שלא קיבל את האזהרה מפקיד הדואר ושהחתימה על גבי אישור המסירה איננה חתימתו, או ראייה אחרת שתצביע על מסירת האזהרה למבקשת.

ברם, בכך אין סגי.

יש לבחון את שאלת הידיעה בדבר פתיחת הליכי הוצל"פ לפי הכלל שנקבע בפסיקה זה מכבר כי הידיעה גוברת על ההמצאה, משמע כי בעל דין לא יוכל לטעון על פגם בהליכי ההמצאה, כאשר ידע על כתב בית הדין או על ההליך נשוא ההמצאה ממקור אחר. אולם כלל זה יש להחיל, כלשונו של כב' השופט אליקים רובינשטיין, רק כאשר המדובר בידיעה ברורה וממשית ולא פחות מכך.

לעניין הידיעה עולה סתירה ברורה בין גירסאות העדים, כאשר פקיד הגבייה מר סנדרוסי העיד, נוסף על האמור בתצהירו שלא זו בלבד שמנהל המבקשת הצהיר לפניו שידע על פתיחת תיק ההוצל"פ, אלא הוא עצמו הראה לו את בקשת הביצוע ואת מספר התיק.

מנגד, העיד בפני מנהל המבקשת שידע על התיק רק כתוצאה מהעיקולים וכי בפגישה לא נזכר תיק ההוצל"פ כלל ואף כאשר הוזמן לפגישה נאמר לו כי הוא מוזמן בקשר לשיק, אחרת היה מתייצב במשרד ב"כ המשיב כשהוא מלווה בעורך דין.

כפי שציינתי, הגירסאות לא נסתרו וכל צד אוחז בעמדתו ואף ניצל את החקירה הנגדית לחיזוק גירסתו.

אשר על כן, לאור ההלכה שכלל הידיעה יגבר על ההמצאה רק מקום בו הידיעה היא ברורה וממשית ולאור שהנטל בעניין זה על כתפי המשיב, דומני כי מאחר והעדויות מאוזנות מבחינת משקלן, כאמור לעיל, לא עלה בידי המשיב לעמוד בנטל הנדרש.

אי לכך, הבקשה להארכת המועד מתקבלת.

אשר להוצאות בעניין זה, אשקול לאחר הדיון בהתנגדות.